ב-18 ליולי 2010, אני קופץ.
זה דיי מפחיד לקפוץ.
הקפיצה שלי היא מעבר למצפה גיתה שבגליל המערבי.
שעה וחצי נסיעה מהבית הנוכחי שלי שבכפר ויתקין.
רחוק מהמשפחה ומהחברים.
רחוק ממה שאני מכיר.
(אל דאגה, הקליניקה בעמק חפר נשארת)
התחלתי לשים לב לתופעה מעניינת.
כשאני מספר לאנשים שאני תכף עובר, לא מעט אומרים לי שהם גם היו רוצים, אבל "זה רחוק, אין עבודה, רחוק מהמשפחה ומהחברים".
ואללה, אותם החששות כמו שלי בדיוק.
אישתי ואני מתלבטים כבר כמה שנים בנושא. כל הזמן אמרנו "טוב עוד מעט, עוד כמה שנים"...
והשנים עברו.
יום אחד, לפני כמה חודשים ישבנו בסלון, מדברים. מתלבטים שוב בסוגיה הנדושה - לעבור או להשאר?
ופתאום זה קרה - החלטנו להחליט.
אצלנו השאלה המכריעה הייתה - מה אם יש לנו עוד שלוש שנים לחיות?אני מת על השאלה הזו (תרתי משמע). היא כל כך חזקה ומייד דוחפת הצידה את כל מה שלא חשוב. את כל מה שמפריע לי להתרכז בעיקר.
והעיקר כאן הוא איכות החיים שלי ושל המשפחה שלי. הקצב שאני רוצה לחיות בו. הסביבה בה אני מבקש להסתובב. הנוף, הטבע, השקט.
הקטע המצחיק הוא שידענו/תי את זה כבר מזמן, אבל היינו צריכים להתבשל בזה עוד קצת.
וחשבתי שאני צריך לחכות עד שארגיש בנוח עם ההחלטה. וזה הקשקוש הגדול ביותר...
במצבים כאלו, בהם אתה מנתר אל עבר החדש והלא מוכר, אתה לא תרגיש בנוח.
תמיד יהיו פרפרים בבטן, תמיד יהיו חששות, מועקות, פחדים, לחצים וכאבים לא מוסברים בכל מיני מקומות.
זה מה יש. ככה אנחנו בנויים.
וככה אני למדתי את השיעור הזה.
עכשיו אני זורק אליכם את הכפפה -
אם אתם באמצע או בסוף הקורס "תזונה בריאה - המדריך למשתמש" (ואם עוד לא נרשמתם, אז למה אתה מחכים? זה בחינם!) אז יש הרבה שינויים שדירבנתי אתכם לעשות.
רבים כבר שלחו לי במייל שאלות, תודות ועידכונים לגבי השינויים שהם עוברים.
האמת היא שזה מרגש בטרוף לשמוע כמה המידע הזה עוזר לשפר את ההרגשה ואת רמת חיוניות.
אבל... יש גם קשיים.
וגם אתם נדרשים בפירוש להביא קפיצת באנג'י לא קטנה, מי יותר ומי פחות.
וזה לא נוח! ברור שזה לא נוח! זו המהות של השינוי! ככה זה...אז כדי להקל על השינוי אני פותח רשמית את הבלוג לשיתופים שלכם.
הנה כמה שאלות לשאול את עצמכם לפני שאתם מגיבים בבלוג:
אילו שינויים ניסיתי ליישם?
מה היה לי קל?
מה היה לי קשה?
האם שיתפתי משפחה וחברים בשינויים שלי?
מה הדבר הכי משמעותי שעשיתי מאז שהתחלתי את הקורס?
קדימה, מחכה לשמוע מכם...
ארי.
הי אורי,
השבמחקהמון תודה על הקורס שלך.
מודה, עדין לא שותה מספיק מים, אבל - מזה שבועיים אני כבר לא מעשנת. זה גם משהו, לא?
והפעם זה עובר בקלות, ללא זלילה לא מבוקרת, אלא הרבה פירות, ירקות,ואת הכמיהה למתוק אני מרגיעה ב 3 תמרים מיובשים.
כיף גדול.
בס"ד
השבמחקשלום ארי,
תודה על כל הטיפים.
אצלי ההתמכרות היא לשוקולד.
סתם משהו מתוק - זה לא מספיק.
אז זה תת תחום של ההתמכרות למתוק.
מה יש לך לומר על התמכרות זו?
תודה
ורד
היי אנונימי :-), שמח שהקורס עוזר.
השבמחקסחתיין על אי-העישון. מעניין, מתי אפשר לקרוא לזה "הפסקתי לעשן"?
ואני עונה לך וגם לורד ביחד לגבי הדחף במתוק.
כי אין לי תת התמחות בשוקולד :-)
השוקולד והמתוק הם מאכלים מנחמנים ומרגיעים. הסוכר מרפה את שרירי הגוף לזמן קצר ולכן האפקט שנוצר הוא שנרצה עוד ועוד מהמאכל המנחם כדי להמשיך את התגובה הרצויה.
בעייני, השאלה הכי רלוונטית שמגלה המון היא: מתי אני זקוקה בדחיפות לשוקולד או למתוק?
משום שלרוב אנו רוצים מזונות מרגיעים כשהגוף/מוח/נפש נמצאים בסטרס.
אם אכן את מגלה שהצורך שלך במתוק גובר במצבי מתח נפשי או עייפות או דכדוך - פתרון יעיל יותר יהיה לאכול מזונות עשירים במגנזיום אשר אחראי על הרפיית השרירים בגוף בצורה הדרגתית ויסודית יותר מהסוכר: הנה כמה דוגמאות: דנים מלאים, שעועית, קטניות, ירקות ירוקים, אצות ים, אגוזים וזרעים.
בס"ד
השבמחקשלום ארי,
תודה על התשובה המהירה.
זה נכון מה שכתבת על המתח.
זה בדיוק הרגע שאני מחפשת את השוקולד.
כשאין לי כוח להתמודד.
מה שאתה אומר זה שסנדויץ מקמח מלא או אגוזים גם יעשו את העבודה של השוקולד?
תודה
ורד
היי ארי
השבמחקהמון תודה על הקורס
לא משנה למה איך וכמה
החלטתם לעשות את השינוי וביצעתם
זה מה שיפה בכל הענין(הלאוי עלי)
כול הקולות שבצד הם השדים שלך
אני בתור אחת שמוקסמת מהנתינה שלך
מאחלת לך את הכי טוב שתרצה עבורך
באהבה רבה
ותודה
היי ורד - מרגש לשמוע איך שכשאת שואלת את עצמך שאלה מדוייקת -
השבמחקאת מקבלת תשובה שמגיעה מהקרביים ולא מהשכל.
מציע לך עכשיו:
לפנות לעצמך 30 דק' של זמן ללא הפרעה (בלי אנשים, בלי מכשיר נייד)
עם מחברת/כמה דפים ועט
לרשום בראש הדף: מתי אני חייבת שוקולד?
ואז תני ליד שלך לרשום ולא לערוך שום דבר. אפילו לא למחוק.
נשמע שיש שם "חומר חשוב" שרוצה להתבטא.
אחרי 20 דק' (או יותר אם יש) קיראי מה שכתבת ורישמי:
מה גיליתי? מה אני רוצה לעשות עכשיו?
אולי תרצי להמשיך ולגלות דרך הכתיבה.
אם כן, כיתבי כאן ונמשיך.
ולגבי הסנדוויץ - לא נראה לי שזה יעשה את העבודה.
יכול להיות שמעבר לתזונה מאוזנת, בשילוב עם מה שתגלי בכתיבה
יגרום לשוקולד להיות פחות חשוב.
מה זה תזונה מאוזנת? נמשיך בפעם הבאה
ארי
ותודה לאנונימי!
השבמחקאז מה השדים שלך הקשורים לתזונה?
ארי תודה רבה,
השבמחקאני פריקית של מים ועדיין חשה במירב התסמינים.
יש לך הצעה לגבי פיקוח עצמי על כמות המים שאני שותה, כי יכול להיות שפשוט נדמה לי שאני שותה מספיק ובעצם אני לא.
כמה כוסות מים צריך לשתות ילד בגילאי 3-6?
תודה על השרות, הדס
היי הדס,
השבמחקיכול להיות שהתסמינים שאת חשה אינם קשורים למחסור במים. לאדם ממוצע שאינו חולה ואינו פעיל מאד גופנית, ליטר וחצי צריכים להספיק.
כדי לאבחן את המצב שלך במדוייק נדרש תשאול ואבחון מקיף.
לגבי ילדים: חשוב שישתו מים ולא מיץ (לא ויטמינצ'יק שזה סוכר עם מעט ויטמין) ולא מוגז וכו'...
אם ישתו רק מים, התקדמנו 10000 % יותר משהם שותים דברים אחרים.
הכמויות - לתת להם בקבוק ולעודד לשתות. זה הכי טוב שאפשר.
ושיראו שאת שותה רק מים...
ארי יקר.
השבמחקתודה על הקורס המעמיק
על הנתינה והנכונות.
אני כבר מתמקד ובוחן בעניין השתייה
ומצפה לשיעורים הבאים.
בעניין ה"קפיצה"
היקום כולו איתך בדרכך
לסייע לתמוך ולעודד
באהבה וברוך.
האמן, צפה לטוב וטוב בלבד !
אין לי כל ספק בהצלחתכם.
אתם מגיעים למקום מיוחד עם אנשים מקסימים
חברה טובה של אנשים חולמים ומגשימים.
ברכות חמות מעומק הלב
תפילה שלמה ונאמנה להצלחתכם
באהבה.
זהבי זיו.
טבעון.
היי זיו - תודה רבה לך!
השבמחקארי יקר
השבמחקאם תגמלו אותנו כילדים באמצעות ממתק, יש סבירות שכבוגרים נחפש ממתק כשאנחנו זקוקים לחיזוק חיובי או לנחמה. זה פועל כמנגנון התנייה אוטומאטי.
הדרך לשינוי עוברת דרך מודעות לנושא ותגמול עצמי באמצעות פעולה שונה או מזון אחר כמו פרי מתוק.
הנתינה שלך יפה ומרגשת.
שיהיה לכם הרבה טוב
שרי
הי ארי,
השבמחקכ"כ נכון. כמה אנחנו מפחדים משינויים....
אני חייבת לציין שממש נכנסת לי לחיים. בין אם זה במהלך היום שצריך לשתות ובין אם זה בבוקר - ארי אמר שחשוב לאכול ארוחת בוקר והכי נורא (סתם, לא נורא), אתמול בסופר - נראה לי קניתי את השמן הכי יקר שבחיים לא קניתי אותו ולמה? כי בעודי בסופר עומדת מול כל השמנים אני מנסה לשחזר מה כתבת במייל.
שמחה על כל המיילים, שמחה על השינוי והכי חשוב - מאחלת לכם המון הצלחה בדרככם החדשה. כל הכבוד על האומץ.
שלום ארי,
השבמחקתודה על הקורס... מאוד מעניין.
רציתי לשאול אותך משהו. קניתי מכונת גזוז ביתית ובריטה. אני מסנן בבריטה ואז עושה מים מוגזים בגזוזו. אני שותה הרבה הרבה יותר מים ככה.
האם יש בעייה עם זה שאני שותה מים מוגזים?
תודה רבה
ע
היי ארי
השבמחקא.לקפוץ.זה עתה חזרנו מן הגליל,ונסענו
בכביש תפן כרמיאל.מקום נפלא.
ב.תודה על הקורס הפנטסטי
ג.ד"ש לאשתך ולאמיתי
עלי בלום
היי שרי - תודה רבה. מסכים לגמרי שהדרך בה תוגמלנו בתור ילדים משפיעה מאד על הדרך בה אנו מתגמלים את עצמנו אחר כך.
השבמחקמירית - איזה תענוג! אומץ? מפחדים ועושים בכל זאת...
ושלום לך ע - לגבי הגזוז. קודם כל עדיף גזוז (סודה, נכון?) על שתייה מוגזת ממותקת. הבעייה עם הסודה היא:
1) בד"כ שותים סודה קרה. הבעייה עם מים קרים היא שהם מקפיאים את הקיבה. וכך יכולים להיות בעיות עיכול כמו: גזים, כאבי בטן, נפיחות (מאד שכיח כששותים משקאות קפואים כמו ברד או קפה קר).
2) הסודה מורידה את החומציות בקיבה כיוון שהיא בסיסית. לפעמים זה טוב (לעודף חומציות בקיבה) ולפעמים זה פחות טוב (למצבי גזים, עייפות אחרי האוכל וכו')
3) בסודה קנויה - חשוב מאד לבדוק מה היא מכילה. חלק מהמשקאות מכילים רק גז. לחלק מוסיפים חומצת מלח לימון, מלח ועוד... שימו לב והימנעו מאלו. למה? מלח לימון יכול לגרום ל"הרגזת מעי" וליצור תופעות של מעי רגיז...
לרוויה... מקווה שעזר!
עכשיו הרגזת לי את המעי....
השבמחקואללה, מקווה שירגע בקרוב
השבמחקהיי עלי,
השבמחקהרבה תודה לך!!!
היי ארי,
השבמחקברכותיי לרגל המעבר הקרב.
כמי שעשה את הצעד הזה לפני שנה אני מספר לך שהיתרונות עולים בשבילי על החסרונות, ואכן, אויר ההרים צלול כיין.
אם זה החלום שלך תעשה אותו מציאות, כל השאר כבר יפול במקום.
קפיצה נעימה :)
שלום ארי
השבמחקהקורס השפיע עלי בזה שאני לא מוותרת לעצמי על ארוחת בוקר. אני דואגת להפסיק את מרוץ העשיה ולאכול ארוחת הבוקר. חוץ מזה אני משתדלת להרגיש שבעה בבוקר ובערב לאכול ארוחה קגלה יותר כעצתך. וסף לכך אני מחפשת מתוק כשאני רעבה וזה קורה כל שעתיים בערך. ככלל אני רזה, שוקלת 50 עעם 4 ילדים, יכולה לזלול בחופשיות כרצוני ולעולם לא משמינה. מכיוון שאי אפשר כל היום לרדוף אחרי אוכל קל יותר לכבות שריפות עם מתוקים. לאחר הקורס אני משתדלת לחפש אוכל אמיתי כשאני רעבה. הבעיה הנוספת היא שבעלי רחוק מלהיות פריק של טבעי ומכניס הביתה את כל מה שאני משתדלת לעצור... בקיצור השינויים העיקריים הם פחות מתוק ויותר ארוחת בוקר. היה מרתק ואני מקווה מאד להמשך כלשהו.
תודה על מה שנתת עד עכשיו!
אודליה
היי בינימין - תודה. זה אוטוטו מגיע והבית מלא ארגזים. מרגישים את השינוי באויר. אני מחמם את הרגליים לקפיצה. תודה על העידוד!
השבמחקואודליה - ואו איזה תענוג לקרוא על השינויים שעברת! מייד לאחר המעבר אני צולל לעשייה חדשה. התגובה שלך מתדלקת את פרקי הידיים שלי שכבר רוצים לרוץ על המקלדת!!!
הי ארי
השבמחקכל הכבוד על הצעד הגדול שאתם עושים.
בריאות הנפש והגוף יהיו במקום הטוב ביותר בשבילם.
לאחר סוף שבוע בנהריה גם אנחנו התחלנו להרהר בדבר מעבר...
עדיין נשארים במחוזותינו
ולכם הצלחה והרבה הנאה והנעה
ממני
לאה פילוט
מטפלת בכירה בעיסוי לימפטי
היי לאה,
השבמחקהנה קפצנו...
בקרוב אשתף חוויות מהנחיתה בצפון.
בינתיים אני בהחלט ממליץ
ארי.
ארי היקר,
השבמחקשמחה לקרוא על המעבר, בטוחני שתהנו מהאוויר, הנוף, איכות החיים ומהגשמת החלום.
ראש השנה מסמל את ראש השינוי.
אין ספק שאת השנה החדשה אתם מתחילים עם שינוי מבורך. אז שנה טובה ומאושרת.
דנה זליצקי(עדשים)
ארי היקר,
השבמחקלי הקורס חידש בעניין שמן קנולה.
לא היה לי מושג...
ובקרתי היום בסניף חדש של ניצת הדובדבן (בעפולה).
הבחנתי בבקבוק זכוכית שמכיל שמן קנולה אורגני - מזוכך. פשע!
נטורופתית מטבעון ששוחחתי אתה אתמול (נחבור להרצאה משותפת) חיזקה את מה שאמרת. מעניין מה עוד אנחנו לא יודעים וקונים מתוך תמימות (בורות)במיטב כספנו.
שוב תודה על המידע,
גילה פז
כפר יחזקאל
היי גילה,
השבמחקבשימחה.
כמה שיותר להפיץ את הבשורה של השמנים בעולם... זה כ"כ חשוב כי זה פשוט מונע מחלות.
עכשיו השרביט עובר אלייך וגם את אחראית על הפצת המסר.
תענוג לא להיות לבד!
ארי.
ארי, היי
השבמחקאני מנסה לשנות את אורח החיים שלי לבריא יותר ונרשמתי לקורס שלך. בכל כמה זמן מקבלים שיעור?אתמול קיבלתי את הראשון, ואני מצפה בקוצר רוח לבאים. תודה, אמירה